גזר דין בתיק תפ"ח 1105-07

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, עבירות של סיוע לניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ועבירה של  קשירת קשר למסור ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת, עבירה לפי סעיף 92 בצירוף 111 (חלופה שניה) לחוק העונשין וזאת משנטען כי במועד שאינו ידוע במדויק, ביולי 2002, סיכם הנאשם עם אחיו מאהר בסיוני, פעיל ארגון חללי אלאקצא, ארגון טרוריסטי שהוכרז בנובמבר 02 כהתאחדות בלתי מותרית (להלן: "הארגון"), כי יתצפת על תנועת כוחות צה"ל באזור מחלקה חקלאית הסמוכה לגבול עם ישראל רצועת עזה, ויודיע למאהר על תנועת כוחות צה"ל באזור, לצורך הפעלת מטען חבלה נגד כוחות צה"ל המחובר לטלפון נייד. בהמשך לאמור, הנאשם עבד בחלקה החקלאית והבחין בטנק ובדחפור של כוחות צה"ל הנעים לכיוון האזור. הנאשם הודיע למאהר על תנועת הטנק והדחפור, על מנת שמאהר יפעיל את מטען החבלה שברשותו. מאהר ניסה להפעיל את המטען באמצעות טלפון נייד, אולם המטען לא התפוצץ. בהמשך לאמור, במועד שאינו ידוע במדוייק, בשנת 2002, סיכם הנאשם עם מאהר לבצע תצפית על תנועת כוחות צה"ל באזור ממזרח לבית חנון ולהודיע למאהר על תנועת כוחות צה"ל באזור לצורך ביצוע ירי לעבר כוחות צה"ל. התוכנית לא יצאה אל הפועל עקב מעצרו של מאהר על ידי כוחות צה"ל. במעשיו אלה סייע הנאשם בניסיון לגרום למותם של ישראליים בשל היותם ישראלים וקשר קשר למסור ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת, בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.
2. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ביקש לגזור עונש מאסר ארוך ומרתיע על הנאשם ובצידו עונש מאסר על תנאי. לטענתו, העבירות בהן הודה הנאשם מצדיקות השתת עונש מאסר ארוך. לדבריו, מעשי הנאשם חמורים, הנאשם היה שותף למעשה טרור בעל פוטנציאל לתוצאות הרות אסון, קשר קשר עם אחיו להמשך פעילות עבריינית של תצפיות לעבר כוחות צה"ל לשם ביצוע ירי לעברם, ואף תכנן המשך לפעילותו במטרה להוציא לפועל פיגוע ירי כנגד כוחות צה"ל. 

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה:

א.      בע"פ 3827/06 פלוני נ' מ"י- נדון ערעורו של המערער, אשר נדון, בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, לארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, לאחר שהורשע בעבירה של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת. המערער הורשע משסייע, במסגרת עסקו להמרת מטבע זר והעברות כספיות, בהעברת כספים ממדינות זרות לחאן יונס, למפקד הזרוע הצבאית של חמא"ס. ערעורו נדחה.

ב.       ע"פ 9349/07 אסמעיל חאמד נ' מ"י- שם הורשע המערער, בעקבות הודאתו, בעבירות של אימונים צבאיים אסורים, עבירות נשק (נשיאת נשק), שתי עבירות על סיוע לניסיון רצח, עבירת קשירת קשר לפשע והחזקת נשק, ונדון לעונש מאסר בפועל של 12 שנים. המערער הורשע בעבירות אלו משהתאמן בירי ברובה קלצ'ניקוב, נפגש עם אחר לצורך הטמנת מטען חבלה כנגד חיילי צה"ל והמתין ליד המטען על מנת להפעילו, הסתיר מטען חבלה בביתו וסייע בהעברת מטען חבלה. הערעור נדחה.

ג.        פח 1086/06 מ"י נ' אלפרא מחמוד- הנאשם הורשע בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בעבירות בנשק (נשיאת נשק) וניסיון לרצח, משקשר קשר עם אחר לירות פצצות מרגמה לעבר ישראל; במסגרת הקשר, הנאשם ואחרים הלכו לכיוון מעבר "סופה" כשבידיהם מרגמות, פצצות ורובי קלצ'ניקוב וירו שתי פצצות לעבר שטח מדינת ישראל. הנאשם, סטודנט כבן 20, נדון ל-8 שנות מאסר לריצוי בפועל.  

ד.       פח 1148/07 מ"י נ' אבו עקל באסם- הנאשם הורשע, בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, בביצוע עבירות של מסירת ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת, עבירות נשק (נשיאת נשק) ועבירה של סיוע לניסיון רצח, משנענה להצעתו של פעיל חמאס לסייע לארגון והשתתף בתצפיות על כוחות צה"ל כשהוא נושא נשק, כמו כן סייע הנאשם בתצפיות על כוחות צה"ל לאחר שהוטמן מטען חבלה כנגד החיילים. כשהגיע כוח צה"ל למקום, הסתתר הנאשם ולאחר מכן נכנע לכוחות צה"ל. הנאשם, בחור כבן 20, נדון ל-8 שנות מאסר. 

ה.      ע"פ 3834/07 מוחמד אבו שלוף נ' מ"י- נדון ערעורו של המערער על גזר דינו, לאחר שנדון ל- 7 שנות מאסר בפועל משהורשע, על פי הודאתו, בחברות בארגון טרוריסטי, ובמסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת לאויב, משהצטרף לארגון החמא"ס, הצטרף לשיעורי דת, השתתף בתהלוכות והפגנות ברפיח, וכן מסר פעם אחת מידע על מיקום כוחות צה"ל. בהתחשב באופי העבירות בהן הורשע, בהיות המערער נשוי ואב לילדים, היותו ללא רישום פלילי והודאתו, עונשו של המערער הופחת ל- 5 שנות מאסר בפועל.

ו.        ע"פ 1244/08 מ"י נ' סאמר עווידאת-  המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי, בעקבות הודאתו, בעבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירות בנשק, אימונים צבאיים אסורים, ומסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לו לתועלת ונדון ל- 36 חודשי מאסר, משהשתתף המשיב באימונים צבאיים, שכללו ירי בנשק ובטילים נגד טנקים. כמו כן, השתתף המשיב בתהלוכות שערכו אנשי הארגון, תצפת לעבר תנועת מסוקים, ודיווח על כך לאחרים. בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המערער וגזר עליו 6 שנות מאסר לריצוי בפועל.

3. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של מרשו העצור מיום 6.7.2007. לטענתו, מדובר בפעולה שאחיו של הנאשם יזם וביצע וחלקו של הנאשם היה אך להודיע על כניסת כוחות צה"ל לאזור. לטענתו, גם הקשר לביצוע תצפיות היו ביוזמת אחיו של הנאשם. לדבריו, מדובר באירוע משנת 2002, ועד למעצרו של הנאשם בשנת 2007 הוא לא ביצע ולא הסתבך עם פעולות נגד כוחות הביטחון. באשר לעבירת הקשר שהנאשם הודה בביצועה, טען הסנגור כי המדובר בקשר ראשוני ולא היתה פעולה כלשהי לקידום הקשר מעבר להסכמה מילולית של הנאשם. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם היה בן 16 בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, ולאחר אירועים אלו המשיך בחייו, היה סטודנט באוניברסיטה, ובאמצע לימודיו נעצר בעזה במסגרת כניסה של כוחות צה"ל בשנת 2007. הנאשם לא שייך ולא השתייך לאף ארגון, והאירועים שביצע לא היו ממניעים אידיאולוגיים, אלא בהשפעת אחיו הגדול שדרבן אותו לסייע לו. משפחת הנאשם מונה 11 נפשות ומאז מעצרו לא פגש את בני משפחתו.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה, כאשר לטענתו בפסיקה אליה הפנה המדובר היה במקרים חמורים יותר מזה של מרשו:

א. פ.ח 1086/09 מ"י נ' נתנאל זיקרי- הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירה של סיוע לניסיון רצח משנסע יחד עם אחר על קטנוע כאשר האחר מחזיק בידו אקדח שלא כדין, השניים הסתובבו באילת בחיפושים אחר המתלונן. המתלונן אותר על ידם לאחר שנכנס לרכב של אחרת, והשניים נסעו בעקבות הרכב. כשהרכב האט, הם עקפו אותו והאחר ירה במתלונן ובנהגת כשש יריות. המתלונן נפגע קשות. הנאשם, רווק כבן 20, נדון ל-5 שנות מאסר לריצוי בפועל.

ב. פ.ח. 1158/08 מ"י נ' חוסאם חילס- הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בביצוע שתי עבירות של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירות נשק (נשיאת נשק) וסיוע לניסיון לרצח, משהסכים להצטרף לחוליה של החמאס, השתתף בשמירות נגד כניסת כוחות צה"ל לאזור בו שמר, כשהוא חמוש ברובה. באחת הפעמים בהן נכנס כוח צה"ל לאזור, ירה הנאשם יחד עם חברי החוליה לעבר טנק ישראלי, ממרחק של קילומטר. הנאשם גם  הצטרף לחוליה של ארגון חללי אלאקצא, השתתף עם חברי החוליה בהטמנת מטען חבלה נגד טנקים המופעל באמצעות טלפון. המטען הוטמן והנאשם אבטח את האזור, כמו כן מסר הנאשם לחברי החוליה שתי פצצות מרגמה, אותן נשאו הנאשם וחברי החוליה בכוונה לירות אותן לעבר כוחות צה"ל. אחד מחברי החוליה ירה והנאשם אבטח את המקום. בשל הודאתו של הנאשם והיותו כבן 17 בעת ביצוע המיוחס לו באישום הראשון, נדון הנאשם ל- 6 שנות מאסר לריצוי בפועל.

ג. ע"פ 3015/09 מ"י נ' פואד קדיח- המשיב הורשע בבית משפט מחוזי בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון לרצח, נשיאת נשק וחברות בארגון טרור, משהצטרף לארגון טרור, אחסן בבית אחיו שני מטעני נפץ והטמינם עם אחרים לצורך הפעלתם כנגד טנקים של כוחות צה"ל. משלא עברו כוחות צה"ל באיזור, פורקו המטענים והמשיב אחסנם בבית אחיו. בעת ביצוע העבירות נשא עליו המשיב רובה קלצ'ניקוב. לאחר כשבוע התבקש המשיב להטמין שוב המטענים אך הוא סרב. כן התבקש לתצפת על כוחות צה"ל, המשיב הסכים אך לא ביצע זאת.  המשיב נדון ל-6 שנות מאסר לריצוי בפועל. הערעור על קולת העונש נדחה.

הנאשם בדבריו ביקש סליחה. לדבריו, בעת האירועים היה כבן 15, 16, גיל שבו קשה להבחין בין מה שנכון לעשות ומה לא, וכי שילם את המחיר על הטעות שעשה. לטענתו, כתוצאה ממעצרו הופסקו לימודיו באוניברסיטת אלאזהר בעזה שם למד הנדסה. הנאשם אף הוא ביקש להסתפק בתקופת מעצרו, כך שיוכל לשוב ללימודיו ולחיים שלווים.

4. חומרת מעשי הנאשם ברורה. הנאשם סייע לאחיו, באמצעות תצפיות שביצע לעבר כוחות צה"ל, לנסות לגרום למותם של חיילי צה"ל. מזימת האחים לא יצאה אל הפועל אך בשל כשל בהפעלת המטען. גם קשירת הקשר שקשרו האחים למסירת ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת לא הבשילה לידי ביצוע מטרות הקשר, לא בשל חרטה מצד הנאשם, אלא משום שאחיו נעצר.

לצד חומרת המעשים, בבואנו לגזור את דינו של הנאשם לא נעלמו מעינינו השיקולים לקולא. הנאשם הודה והביע חרטה על מעשיו. בעת ביצוע העבירות היה הנאשם כבן 16.5 שנים. לאחר ביצוע המעשים בשנת 2002, ועד למעצרו במחצית 2007, הנאשם לא היה מעורב בפעילות עבריינית נגד בטחון המדינה. זאת ועוד, מעורבות הנאשם בעבירות בגינן נותן הוא את הדין היתה על רקע בקשת אחיו הבוגר ממנו ולא על רקע אידיאולוגי.

לפיכך, ולאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים, הננו דנים את הנאשם ל- 50 חודשי מאסר לריצוי בפועל. תחילת ריצוי עונש המאסר מיום המעצר שהוא יום 6.7.2007. כמו כן, אנו דנים את הנאשם לשנתיים מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירה שהיא פשע נגד בטחון המדינה.

ניתן היום,  ט"ז  אדר ב תשע"א, 22 מרץ 2011, במעמד הצדדים.